תולדותיה הגיאולוגיות

בקעת ים המלח היא בסיס ניקוז לאגן גדול , המשתרע על שטח של 42,200 קמ"ר וכולל את הגולן , הבשן , החרמון , מזרח הגליל , בקעת בית שאן , הר הגלבע , מזרח שומרון , מזרח הרי יהודה , מדבר יהודה , צפון - מערב הנגב , הר הנגב , צפון אדום , מואב , גלעד ומזרח סיני . תולדותיה הגיאולוגיות בקעת ים המלח היא אחת משרשרת הבקעות שנפערו לאורך הבקע הסורי - אפריקני כתוצאה מתנועתו של שטת עבר הירדן המזרחי צפונה בשיעור של 105 ק"מ . כתוצאה מתנועה זו נוצר"פער"מצפון לקו אי - הרציפות של השבר העיקרי . סמוך לעת היווצרותו של הפער הצטברו בו חומרי משקע . ממדי הפער היו תלויים במהירות התנועה משני צדי השבר העיקרי ובקצב מילויו של הפער בחומרי משקע . השפעת התופעות הנלוות לבקע על בקעת ים המלח הנוכחית החלה עוד לפני כ - 6 - 7 מיליוני שנים . תהליכי שבירה אפשרו חדירה ימית דרך העמקים הצפוניים . המים מילאו את הבקעה הצעירה , שהיתה אז בעצם מפרץ סדום . ההתאיידות היתה גבוהה , ריכוז המלחים בלשון הים הארוכה עלה , ולאורכה החלה שקיעת מינרלים אבפוריטיים ( של התאדות ) הן בצפון ( באזור צמח ) , הן בקצה הדרומי , בים המלח , שבו שקע מלח הבישול בשכבות ...  אל הספר