ד. תקופת הגלות ושיבת־ציון

ד . תקופת הגלות ושיבת ציון ו . אחריתה של ממלכת בבל מעטות מאוד הידיעות שבידנו על ארץ ישראל בימי שלטון בבל מאז חורבן ירושלים בשנת 587 עד נפילת בבל בידי הפרסים בשנת . 539 דומה , כי הבבלים נמנעו בדרך כלל משינויים בתחומי הפחוות שירשו מן האשורים . בתיאורו מזכיר יחזקאל את פחוות חמת , ד משק' חורן וגלעד , הידועות לנו מימי שלטון אשור ( מז-מח ? וראה לעיל , עמ' . ( 291 עם נפילתה של יהודה היו סוריה וארץ ישראל לתחום רצוף של פחוות בבליות , פרט לערים הפיניקיות צור , גבל ואךוד . ספק אם אפשר ללמוד על עצמאות מסוימת של כמה ערים פלשתיות מתוך אזכורם של מלכי עזה ואשדוד בתעודה מחצר נבוכדנאצר , שכן גם יהויכין מלך יהודה נזכר בתעודה דומה מבבל . אין אנו יודעים מה היה גורלן של הממלכות בררום עבר היררן , בימי חורבן יהודה עדיין התקיימו בעבר הירדן ממלכות מואב , עמון ואדום , שהיתה להן מירת מה של עצמאות . בעת החורבן מצאו פליטים מיהודה מקלט בממלכות אלו ( יר' מ : יא ;( מרצחי גדליהו בן אחיקם באו מטעם מגליס מלך בני עמון ונמלטו אליו אחרי הרצח ( ירי מ : יד ; מא ; י , טו . ( לדברי יוסף בן מתתיהו ( קדמי י : ט : ז ) שם נבוכדנאצר...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי