הפעילות בשנות הרגיעה

הפעילות בשנות הרגיעה בשנת , 1931 זמן קצר לאחר הקמת המפקדה הארצית , נקלע הארגון לשני משברים . הראשון קשור ליוסף הכט . משנקבעו הסדרים החדשים נתגלעו חילוקי דעות באשר לסמכותו , שהביאו בסופו של דבר לפרישתו . המשבר השני נשא אופי יותר פוליטי . סניף ירושלים של ה " הגנה" בפיקודו של אברהם תהומי , גילה אחרי מאורעות תרפ " ט סימני התבדלות . זאב ז'בוטינםקי טען אחרי מה שקרה ב , 1929 כי "כוח בלתי חוקי שאין לו רשיון מטעם הממשלה אינו יכול להיות מזוין ומאומן כהלכה " . קו המחשבה של תהומי היה דומה , והוא הטיף להפיכת ה " הגנה" לארגון צבאי לכל דבר . כן סבר , כי ה"הגנה" פסיבית מדי ומן הראוי להפעיל את כוחותיה ביתר תקיפות . את אש המחלוקות הללו ליבתה התבערה הפוליטית שאחזה ביישוב היהודי באותן שנים בין השמאל הפועלי לימין הרוויזיוניסטי . תהומי וכמה מראשי סניף ירושלים של ה " הגנה" נטו לרוויזיוניזם ונהו אחרי ז'בוטינסקי . כנגדם התייצבה קבוצת מפקדים ששמרה אמונים למפקדת ה"הגנה . " המתיחות בין שתי הקבוצות גברה , ובסופו של דבר חל פילוג . הדבר היה משהדיח מרכז ה"הגנה" את תהומי מהפיקוד על הסניף . רוב המפקדים פרשו מה"הגנה" י...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור