. 3 נוספות לשאלת זמנם ומוצאם של ס"ד וס"כ את שאלת יחסם ההדדי של ס"כ וס"ד ניתן להאיר מכמה צדדים נוספים . ראשית , יש להביא בחשבון שלשתי התעודות היה לכתחילה מוצא מקומי שונה . לכתחילה - אני אומר - משום שברור , שבסופו של דבר הן הגיעו אלינו מידי העדה היהודית שנתגבשה בירושלים מתקופת שיבת ציון ואילך . ואולם בשתיהן יש סימנים שראשיתן קשורה למקומות קדושים אחרים בארץ ישראל . בתוך ס"ד משוקעת מצווה לבנות מזבח ולהקים 'אבנים גדולות' בהר עיבל , סמוך לשכם העתיקה ( דב' כ"ז ;( 8-1 וכן ניתנה בו הוראה לקיים טקס של ברכה וקללה בעמק שכם , בין הר גריזים להר עיבל ( י"א ; 30-26 כ"ז . ( 13-11 אמנם שכם איננה מכונה בס"ד בשום מקום ' המקום אשר יבחר ה , " וכבר ראינו שמסתבר כי המעמד הזה ניתן כבר בס"ד לירושלים . אבל הזכרת שכם וסביבתה כמקומות פולחן מלמדת , שמוצאה של האסכולה שיצרה את ס"ד , המכונה משום כך במחקר האסכולה המשנה תורתית ( דבטרונומיסטית , ( היה במקום זה שבלב מלכות הצפון . אכן , שכם נזכרת כמרכז כלל ישראלי בימי פילוג המלוכה , בסוף המאה העשירית לפסה"נ ( מל"א י"ב . ( 25 , 1 יש לשער אפוא שהאסכולה נדדה אחר כך משכם לירוש...
אל הספר