תקופת היישוב

תקופת היישוב החברה האזרחית בישראל קדמה להקמת המדינה והניחה תשתית לחברתיות ולאזרחות גם יחד . היא ייסדה מפעלים , בנתה יישובים , סיפקה שירותי רווחה ויצרה תרבות חדשה . התכונה הבולטת ביותר של החברה האזרחית בתקופת היישוב היא הדבקות במשימות הלאומיות . קבוצות וארגונים פעלו בצל הדגל ונענו לצו גיוס שלא נבע ממקור סמכות ריבוני , אלא מתוך אמונה במטרה והרגשה של שותפות גורל . בספרם של דן הורוביץ ומשה ליסק "מיישוב למדינה" ( 1977 ) על יהודי ארץ ישראל כקהילה פוליטית מתוארת החברה האזרחית לפני קום המדינה . בהעדר סמכות מרכזית חוקית ובהעדר ריבונות , מילאו מרכזי משנה , שהיו תשתית לחברה אזרחית , תפקיד מכריע ביצירת המרכז הלאומי - הסוכנות היהודית והוועד הלאומי . אבל גם אחרי שהתגבש המרכז הזה לא פקעה סמכותם של מרכזי המשנה , ואלו הוסיפו לפעול , אם בסוכנויות של המרכז ואם כמעין מרכזים אלטרנטיביים בעלי אוטונומיה בכמה תחומים . על בניין האומה השפיעו בעיקר כמה ארגונים , ובראש ובראשונה ההסתדרות הכללית של העובדים על אגפיה ושלוחותיה . הסתדרות זו לא היתה רק איגוד מקצועי , אלא גוף מדיני המכוון למטרות מדיניות כוללות , ורוב הכ...  אל הספר