נתן אלתרמן ופולמוס 'שתי הדרכים' א -1954 . ראשיתהוויכוח כתיבתו של נתן אלתרמן על השואה וספיחיה היא , כידוע , מסכת רחבה ומגוונת , שנפרשה במשך שלושים שנה ומעלה הן בחטיבה הקנונית של שירתו והן בכתיבתו בעניינים אקטואליים בשירה ובפרוזה . ראשיתה בימי 'רגעים , ' הטורים המחורזים של שנות השלושים , ואחריתה בפובליציסטיקה של שנותיו האחרונות שכונסה בכרך 'החוט המשולש ' . ' קטע אחד מתוך מסכת זו יתואר להלן , והוא פולמוס ציבורי בן שני שלבים שניהל אלתרמן בשנים 1955-1954 במסגרת 'הטור השביעי . ' הפולמוס הקיף אחדות מן השאלות הבסיסיות הנוגעות לדרכי התגובה של היהודים בשואה , אבל התמקד בסוגיית ההערכה של פעולת היודנראטים , מועצות היהודים שנתמנו על ידי הגרמנים לנהל את ענייני הקהילות בשטחים שתחת שלטונם . הפרשה החלה ביום כ"ז בניסן תשי"ד , ( 30 . 4 . 1954 ) יום הזיכרון לשואה ולגבורה , שבו פרסם אלתרמן ב'דבר' את הטור 'יום הזיכרון והמורדים . ' זהו שיר הכתוב כמונולוג של מורדי הגיטאות המתים - אותה עמדה של מתים דוברים הרווחת כל כך בשירת אלתרמן - שמפיהם מושמע הטיעון הבא : הנטייה להפוך את מעשי ההתקוממות והמרד לסמל עיקרי ולמו...
אל הספר