פורים

פורים "לקיים עליהם להיות עושים את יום ארבעה-עשר לחודש אדר ואת יום חמישה-עשר בו בכל שנה ושנה, כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם, והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב, לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים" [מגילת אסתר ט, כ-כב]. "משנכנס אדר מרבים בשמחה" [תלמוד בבלי, תענית כט ע"א]. ימי הפורים, החלים בי"ד ובט"ו באדר, נקבעו בימי הבית השני, זכר לישועה שנושעו ישראל בימי אחשוורוש מלך פרס, כמסופר במגילת אסתר. לפי המגילה הפיל המן צורר היהודים פור [גורל] כדי לקבוע את המועד המתאים להשמיד את היהודים כולם, יום י"ג באדר, אולם זממו לא עלה בידו, אלא "ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם" [אסתר ט, א]. יום י"ד באדר נקרא "פורים דפרזים", בעקבות הכתוב: "על כן היהודים הפרזים, היושבים בערי הפרזות, עושים את יום הארבעה עשר לחודש אדר שמחה ומשתה ויום טוב" [אסתר ט, יט]. לכן בכל ערי הפרזות - המוגדרות בהלכה כערים שלא היו מוקפות חומה בימי יהושע בן-נון - חוגגים את פורים בי"ד באדר. בערים שהיו מוקפות חומה בימי יהושע בן-נון חוגגים את פורים בט"ו באדר, כפי שהיה בשושן הבירה. יום זה...  אל הספר
ידיעות אחרונות

קרן אבי חי