מנהיג ומתהגים - יחסי התפתחות תפיסת המנהיג כדמות אב , כפי שהציע פרויד , אינה מגבילה את הדיון לממד הפסיכואנליטי בלבד . גם תהליכי השלכה אינם תמיד רגרסיביים באופן קיצוני כפי שתואר בחלק הקודם , אשר הוקדש למקרים פתולוגיים . הדימויים ההוריים של מנהיגים יכולים לכונן גם סוגי יחסים אחרים . מחקרים שהשוו בין הורות טובה ומנהיגות טובה הצביעו על דמיון רב ביניהן . המנהיגים וההורים "הטובים" גילו רגישות , היענות ואכפתיות כלפי "בני חסותם . " בשני המקרים נמצאו עידוד רב של אוטונומיה , הימנעות משיפוט ותמיכה רגשית . בשני המקרים ניתנו "לבני החסות" הזדמנויות להתנסות בהתנסויות מפתחות , הם זכו להסברים וההתנהלות נעדרה שרירותיות . ההורים והמנהיגים היו במובנים רבים מודלים להזדהות ולחיקוי ועודדו למידה והתפתחות . יתר על כן , בשני המקרים נמצאו גם תוצאות דומות . הורים ומנהיגים טובים הצליחו ליצור יחסי אמון עם בני חסותם , חיזקו את תחושות הביטחון העצמי והערך העצמי שלהם ואת רצונם להגיע להישגים נוספים ולהגשים פוטנציאל אישי רב יותר . נראה אפוא כי למרות הפוטנציאל השלילי הגלום באסימטריה של יחסי הכוח בין הורים לילדים ובין מנהיג...
אל הספר