הטיות בניתוח תופעת המנהיגות ביום העצמאות החמישים למדינת ישראל הקדיש אורי אבנרי , מבכירי העיתונאים בישראל ומבקר חריף ובלתי נלאה של כל ממשלות ישראל , כתבת שער לדוד בךגוריון . תחת הכותרת "יחיד בדורו" פרש אבנרי את הביוגרפיה של דוד בן גוריון , את האינטואיציה הפוליטית הגאונית שלו , ובעיקר את התמקדותו במאמץ המרכזי של הקמת המדינה תוך התעלמות מכוונת מכל עניין שיש בו כדי להטותו מן הדרך שבה בחר . למקרא הכתבה נוצר הרושם כי מדינת ישראל הוקמה על ידי מנהיג בודד שעיצב את הנסיבות בכוח נחישותו . זהו סיפור טיפוסי . כך תוארו מאז ומתמיד מנהיגים פוליטיים חשובים בעיתונות ובספרות הפופולרית . כפי שראינו בפרק הקודם , זוהי הגישה הפרשנית שאותה נקט קרלייל כבר במאה ה . 18 האומנם , כדברי קרלייל , ההיסטוריה אינה אלא רצף הביוגרפיות של אנשים גדולים
אל הספר