מנהיגות כתופעה תודעתית של מונהגים תרומה מכרעת לדיון במנהיגות כתופעה של מונהגים תרם הסוציולוג מכס ובר . דיונו במנהיגות נגזר מביקורתו הכללית על המתודולוגיות שהיו מקובלות בראשית המאה ה 20 במדעי החברה . לדעת ובר , מחקר במדעי החברה אינו מבוסס על גילוי חוקים אובייקטיביים המושתתים על תצפית בלתי משוחדת ומאפשרים ניבוי מדויק " . אובייקט המחקר" של מדעי החברה הוא ישות סובייקטיבית במהותה . על הסוציולוגיה להביא אפוא בחשבון את ההיבטים הסובייקטיביים , את כוונות המשתתפים במצב חברתי נתון ואת הפרשנויות שהם מעניקים למציאות . כדי להבין את המנהיגות לאור תפיסות יסוד אלה השתמש ובר במושג " כריזמה . " המנהיג הכריזמטי , על פי ובר , הוא זה הנתפס בעיני ההולכים אחריו כבעל תכונות יוצאות דופן וכמי שנושא עמו בשורה חדשה . הדגש ששם ובר על התפיסה הסובייקטיבית שתופ סים המונהגים את מנהיגם מהווה שינוי רדיקאלי ביחס לגישותיהם של קרלייל ושל חוקרי "אסכולת התכונות , " שראו במנהיג נשא של תכונות אובייקטיביות חריגות , " גניוס . " על פי ובר , המונהגים הם הקובעים את "גודלו" של המנהיג ואת תכונותיו או , כפי שהוא עצמו ניסח זאת : [ ......
אל הספר