המנהיג

על שלוש גישות מחקריות עיקריות לתופעת המנהיגות : האחת מתמקדת במנהיג , השנייה מתעניינת בנסיבות צמיחתה של מנהיגות והשלישית עוסקת במונהגים , שבהם היא רואה את יוצרי המנהיגים . המנהיג כבר אצל הפילוסופים היוונים ניתן למצוא דיון שיטתי במנהיגות . בדיאלוגים הפוליטיים שלו עסק אפלטון בסוגיה מי יכול וראוי להיות מנהיג . בהמשילו את המנהיגות לניווט אנייה , קבע אפלטון כי לא כוחו הפיזי של הקברניט ולא הפופולריות שלו בעיני המלחים יגרמו לאנייה לשוט בבטחה . הקברניט האמיתי , סבור אפלטון , הוא זה "שחייב לתת דעתו על תקופות השנה ושעות היום , על שמיים , כוכבים ורוחות , ועל כל מה שמשתייך לאותה אמנות , אם עתיד הוא להיות לאמיתו של דבר איש הראוי לשלוט באנייה . " לשאלה מי ראוי להיות מנהיג ? משיב אפלטון : האיש היודע . זו אינה ידיעה כמובן הטכני , שכן הידיעה על פי משנתו של אפלטון היא הכרתה של האידאה - כלומר של צורתם הטהורה , המושלמת , של הדברים . על העומד בראש המדינה להכיר את האידאה של המדינה . כיוון שהכרת האידאה של המדינה מחייבת ידע מוסרי , פוליטי ופילוסופי רחב , על המנהיג להגיע לידיעה הגבוהה ביותר בכל התחומים הללו . ל...  אל הספר