ד . היהדות כתרבות לאומית התובנה המחדשת שאותה קיבל אחד העם ממשנת רנ"ק , אך נתן לה ביטוי חילוני עקבי בכלי הפילוסופיה הפוזיטיביסטית , היתה שהיהדות היא מכלול היצירה התרבותית של העם היהודי שנצברה ונמסרה , בתהליך מורכב של ברירה , קבלת השפעה מתרבויות אחרות ויצירה מחדשת , מדור לדור . בתור שכזאת היהדות היא תרבות ככל שאר תרבויות העמים מבחינת תפקודיה ותחומיה , והיא ייחודית כמותן באופניה הפרטיקולריים : עצמיות קיבוצית מודעת לפרטיותה " ) אני לאומי ( " לשון , איכויות סגנון , זיכרון היסטורי , סולם ערכים התואם את ניסיון חייה ודת שעיצבה את אמונות היסוד שלה ואת סמליה . אכן בניגוד לרנ"ק , שקיבל מלכתחילה את הרעיון הדתי של ייחוד הסגולה השליחותי של עם ישראל ופירשו במושגים הפילוסופיים של האידיאליזם , אחד העם , הפוזיטיביסט המדעי והחילוני העקבי , דחה את הרעיון הזה מלכתחילה והתייצב על בסיס ההשוואה המדעית המלאה של תרבויות כל העמים . מבחינה זו או שאין עם שאינו "סגולה" או ששום עם אינו סגולה . ייחודו של העם היהודי הוא עצמיותו הפרטיקולרית , ומלכתחילה כך יש לראות גם את ייחוד דתו . אולם ברור שההתמודדות עם משבר התרבות ה...
אל הספר