פרק ד : המשיחיות של אבלי ציון הקראים סביר להניח שמייסרי כל תנועה , ויהיה אופייה פוליטי , דתי או חברתי , קוראים לתנועתם בשם המעיד על מהותה וייעודה . על אחת כמה וכמה יש חשיבות לשם , כאשר מדובר בתנועה פורשת . אז תפקידו של השם אף לעורר את קהל היעד להצטרף לתנועה החדשה . הרוב מצדו יכנה בדרך כלל את הפורשים בשם גנאי . אם מילת גנאי זאת שגורה בקרב הציבור מקדמת דנא , האפקטיביות שלה תהיה רבה יותר . במסגרת דיון זה אנסה להתחקות אחר מקור השם 'קראים , ' ואברר מה הייתה משמעותו הראשונית בראשית דרכה של התנועה הקראית במחצית המאה התשיעית . דיון זה יעמידנו על המקורות שהשפיעו על התנועה הקראית , על אופייה המשיחי של התנועה בראשית דרכה , ועל המשימות שנטלה על עצמה . כידוע , כינו הרבניים את הקראים 'צדוקים . ' למדנו שהקראים שייכו הלכות קומראניות שהיו בידיהם לצדוקים , בעוד שלמעשה היו שייכות ל'בני צדוק , ' דהיינו לכת קומראן . מצאנו בספרות הקראית תחת הכותרת ' הלכות צדוקיות , ' הלכות שמקורן בספרות קומראן והלכות שמקורן בהלכות צדוקיות , אשר למדו אותן הקראים מן הספרות התלמודית לענפיה הקדומים והמאוחרים . הקראים התקשו להתמ...
אל הספר