נספח לפרק על סארטר

נספח לפרק על סארטר דברי סארטר , כי היהודי נ י ד 1 ן להיות יהודי , ולא נותרה בידו אלא הברירה בין איתנטיית יהודית או אי - איתנטיית יהודית , מצריכים גם - כן רוויזיה מסוימת , נוכח התמורות , שחלו מאז כתיבת מסתו , במציאות היהודית בעולם . יש אולי מן הפאראדוקסליית בכך , כי בשאלת ה ז ה ו ת ה י ה ו ד י ת שונה עתה המצב , לפחות בארצות המערב ( הבעיה של יהודי ברית - המועצות מורכבת מגורמים נוספים ומיוהדים , שלא כאן המקום לדון בהם ) , מכפי שהסתבר לסארטר בשעתו . בשביל יהודי בן - זמננו המצב שוב הולם יותר דווקא אותה עמדה סארטרית שמלפני - כן , שהוא נאלץ לזנוח או לרכך ב " הרהורים " . היהודי המתבולל , היהודי המתנכר לצור - מחצבתו , נחשב לבלתי - אותנטי , ופירושו של דבר , על - פי התפיסה והטרמינולוגיה של סארטר , שהוא נ כ ש ל ב " הונאה עצמית " . לשון אחר , מנת - חלקו הבלתי - נמנעת היתה כשלון : לפייכך , היהודי המתנכר לא רק בחר בדרך פסולה מבחינה אנושית ומוסרית - בחוסר אותנטיות , אלא שאף לא זכה במה שקיווה להשיג ; הוא רק הינה את עצמו , וחי באשליה כוזבת , שהשיג את מבוקשו . אף - כי ההסבר הנ " ל של סארטר , המעוגן בהשקפ...  אל הספר