ת"ש 1940 דרכים ביהדות כל תרבות ותרבות שואפת ליצור טיפוס מסוים של בן - אדם . היא יוצרת ומעלה מתוכה כעין ביטוי תמציתי לשאיפה זו ומנסחת אותו ניסוח סיסמתי . והבטוי הזה נעשה סמל לדורות , המקשר אותם ליחידה תרבותית אחת . זהו דרך משל המושג " קאלוס קאגאתוס " אצל היוונים וה"ג'נטלמן " אצל האנגלים . הללו מציינים את הטיפוס המושלם של האדם , כפי תפיסתן של תרבויות אלו את תפקידו עלי אדמות . האידיאל התרבותי הכללי הזה זקוק לביטוי מוחשי בכל תקופה ותקופה . את הביטוי הזה אנו מוצאים באידיאל החינוכי וההשכלתי של התקופה ובמימרות הידועות של מנהיגי הדור , אשר שואפות לתת לאדם קנה - מדה לדרכו בחיים ובחברה . את כיוון רוח האומה הנושאת את התרבות ואת כוחה היוצר אנו יכולים להכיר מתוך קונקרטיזציה זאת . הבחינה ההיסטורית של האידיאל החינוכי תראה לנו את העליות והירידות של " נפש האומה". אנו רגילים לראות את התרבות היהודית כתרבות אחידה . מתוך הנחה זו אנו שואלים : מהו הטיפוס האידיאלי של האדם לפי תפיסת היהדות וכיצד הוא מתגלה לפנינו באידיאל החינוכי וההשכלתי ?
אל הספר