קיום לדרוזים בלי תרבותם הערבית. אנחנו לא יכולים לנתק את התרבות מהקונטקסט הערבי. אי אפשר לדבר על משהו שמייחד אותנו מלבד גורם אחד, שהוא הדת הדרוזית." אחדים העלו את האלמנטים הספרותיים והאמנותיים כמגדירים את זהותם הערבית: "אני אוהב מאוד את השירה הערבית ואת המוסיקה הערבית... כאשר אני רואה הצגה ערבית, למשל את ההצגות של דוריד לחאם, אני מרגיש שהוא מדבר עלי, אני מרגיש שייך. אני כואב איתו וצוחק איתו'' )עמרי.( עבור נאסר, למשל, להיות ערבי פירושו לשמוע מוסיקה ערבית: "אחד הדברים שמעניקים לי את הרגשת הערביות שלי זו המוסיקה הערבית שאני שומע. כאשר אני שומע את פיירוז, למשל, יש לי הרגשה מאוד מיוחדת, המוסיקה שלו לא דומה לשום מוסיקה אחרת בעולם. היא עושה לי טוב על הלב, ואני חושב שזאת הערביות שלי. האמנות מעניקה לי הרגשה אחרת, יש משהו שמיוחד לי ולבני העם הערבי, והמשהו הזה הוא מוסיקה, הוא סרט, הוא הצגה.".. להרגיש כחלק מהלאום הערבי 25 מרואיינים התייחסו למרכיב הלאומי הערבי בזהותם, אולם מרביתם דיווחו שאינם מרגישים איתו בנוח, איש איש וסיבותיו עמו. חלקם דיווחו שהמרכיב הזה קיים אצלם אבל בשוליים ובאופן לא משמעותי. עש...
אל הספר