פרק אחד - עשר במסע'כנסת ישראל'חסר הסממן המדיני הדרמטי שעשה את'אקסודוס'לסמל ולמיתוס , אבל נקבעה בו עובדה : שום צי בריטי לא יוכל לרצון לעלות , לרצון להגיע הביתה . מחיפה נסע יוסי באוטובוס לתל - אביב . מיד עם הגיעו הלך ליכסית'ומשם טילפן ליצחק שדה בדירת הגג שלו בשדרות 11 רוטשילד , והוזמן לבוא מיד , שדה הגיש יין וגבינות ויוסי סיפר על - מה שקרה בהפלגה ועל ההתרחשות בנמל , בכאב אמר שלא ייתכן שילד ימות על האונייה ופה ישבו כאילו שום דבר לא קורה ,'אומנם אני משרת ב " הגנה " אבל פה אני מדבר בשם המעפילים כי אני מרגיש כמו אחד מהם , מדוע לא יביאו את הנוער מעין - חרוד להילחם , לו לפחות עשו כך , הייתי אולי נענה לדרישת הפלמ"ח ומרשה לילדים באונייה להמשיך ולהילחם , ' הוא ישב המום מסה שעבר עליו וסיפר את קורות המסע מן ההתחלה ועד הסוף . תיאר יום אחר יום . שדה האזין בשקט . הוא נראה עצוב וביקש מיוסי לבוא ליכסית'בליל שבת , הגיע יום שישי . יוסי הלך ליכסית', הצקל סגר את הקפה , שדה הזמין גם את חנה רובינא , שלונסקי , אלתרמן , בת מרים , מסקין , צילה בינדר ועוד כמה אנשים וחצקל הכריז :'אתם האורחים שלי .'הם שתו ואכלו ואז...
אל הספר