פרק עשירי / התגבשותה של מערכת שיפוט ממלכתית בפרקים הקודמים בחנו בעיקר את תהליכי עשיית המשפט בישראל המקראית . ניסינו לעמוד על העקרונות ולהבחין בהליכים שאיפיינו את המשפט המקראי , תוך ניסיון לחפש זיקה ואיזון ביניהם . על יסוד הפרקסיס המשתקף מאירועים בעלי אופי משפטי , מחד גיסא , ועל סמך התיאוריה המונחת ביסוד חוקי התורה , מאידך גיסא , ניסינו להגיע להגדרת היחס שביניהם , מבלי שנזדקק להגדיר יחס זה במונחים כרונולוגיים מדויקים . חששנו מלהילכד ברשת שנלכדו בה אחרים , שעל סמך השערות על תיארוכם של קובצי החוקים שבתורה ועל פי מקומם של התיאורים העוסקים באירגון מערכת השיפוט בתורה , ניסו לתארך גם את שלבי ההתפתחות של מערכת השיפוט בישראל . ברור לנו שמלאכתנו לא תהא שלמה אם לא נתייחס עתה , בסיכומו של חיבורנו , לשאלת התגבשותה של מערכת השיפוט בישראל , שהרי זו מגלמת את היחסים בין העקרונות ובין ההליכים , בין חוקים ובין הכרעות בדין , והשינויים החלים בה משקפים את התמורות ההיסטוריותחברתיות , ובעיקר את משקלם של "העם" ו"המלך" במערכת המשפט . ואכן , מה שלמדנו מניתוח המקרים הפרידגמטיים ומה שהתגבש מהעדויות הישירות והעקיפו...
אל הספר