פרק שמיני / מקומו של העם בתהליכי השיפוט בפרק הקודם ראינו שההפרדה בין חקיקה ובין שיפוט , במה שקשור לתפיסת המקרא , הנה במידה רבה מלאכותית . אנו נזקקים לה כאן מטעמים מתודולו גיים , כדי לתרגם לעצמנו , במושגים המקובלים עלינו , כיצד תיפקדה מערכת המשפט בישראל . ההנחה הרווחת - ואפילו "הנחה קדומה" - היא שהחוקים קדמו למערכת המשפט ; שהרי ללא חוקים , כיצד ניתן לשפוט , ומה טעם באירגון מערכת משפט ? אולם על פי תיאור סדר ההתפתחות בתורה לא ברור כלל אם מערכת החוקים והמשפטים קדמה למערכת השיפוט . פרשת "יתרו , " המספרת כיצד ולמה הוקמה מערכת שיפוט בישראל ( שמ' יח ( 26-13 , קודמת לפרשת "משפטים , " שבה מפורטים "המשפטים אשר תשים לפניהם" ( שם , כא 1 ואילך . ( בין השתיים , ובמסגרת פרשת "יתרו , " מופיע תיאור מעמד ההתגלות ודברי ה' ( מה שמכונה "עשרת הדברים" על פי דב' ד ( 13 , לעיני כל העם בהר סיני ( שמ' יט - 1 , כ . ( 26 , מתעורר חשד שמלכתחילה היה קשר רצוף בין "המשפטים" אשר הצטווה משה "לשים לפניהם" ( שם , כא 1 , ואילך ) ובין המסופר על אנשי החיל ש"שם" משה על העם לשפטו , על פי עצת יתרו חותנו ( שם , יח . ( 26-13 , בש...
אל הספר