פרק ארבעה עשר קצת נקודות מבטלמחקר בעתיר בדברים הבאים אציע כמה כיוונים חדשים הנראים לי חשובים להמשך מחקר סיפור האגדה , ואדון להלן בשלושה מהם . נקודת המוצא לכל הדיון היא כמובן הקביעה שאת סיפור האגדה יש לבחון כפי שבוחנים ספרות בדיונית וכל כללי מדע הספרות חלים על טקסטים אלה , במידה שטקסטים עתיקים מתאימים לבחינה כזאת . א . סיפור האגדה האמנותי לעומת ההבנה של המציאות הראלית ברור שקביעה זאת על אופיו הספרותי אמנותי של סיפור האגדה , נוחה לחוקר הספרות , אבל קשה מאוד לחוקרי ההיסטוריה של תקופת המשנה והתלמוד , הסבורים שסיפורי האגדה הם מקור היסטורי ולא מקור ספרותי . מחלוקת זאת גולשת לעיתים להיות מחלוקת על דרכם של חז"ל בהבנת המציאות הראלית ועל דרכם בתיאור המציאות הראלית , ונושא זה , השייך ליסודי היסודות של עולמם הרוחני של חז"ל , עדיין חייב להחקר ולהלן רק כיוון מחקרי אחד . אין לך דבר ראלי יותר מעולמה הראלי של ההלכה . מי שלומד משניות מסכתות כלאים או שבת , נדרים או כלים , מרגיש את הקרבה הבלתי אמצעית ומחוסרת הסנטימנטים לעולם המוצגים הראליים בבית ובשדה , בשוק ובבית המלאכה . אך לא רק המוצגים הדוממים מתוארים...
אל הספר