פרק חמישי לשון נופל על לשון

פרק חמישי לשון נופל על לשון לשון נופל על לשון ( להלן לנע"ל ) הוא משחק לשוני פסבדו אטימולוגי הבנוי על הדמיון הצלילי שבין 1 שתי מלים מצד אחד ועל ההבדל במשמעות שביניהן מצד שני . תכסיס ספרותי זה , מלבד היותו נפוץ 2 במקרא , מצוי בכל סוגי ספרות חז"ל - במימרות הלכה , בפיתגמים ובמימרות החכמה של האגדה הן בעברית והן בארמית , גם במקורות התנאיים וגם במקורות האמוראיים , וכידוע משתמשים חז"ל הרבה 4 בלנע"ל אטימולוגיים בדרשות הפסוקים שלהם . שימוש מגוון זה בצורה ספרותית רטורית זאת הוא הרקע לדיוננו להלן על לנע"ל בסיפורי האגדה . במימרות החכמה ודרשות ההלכה והאגדה , כך גם סיפור האגדה מקורו בבית המדרש של חז"ל ולכן אין זה מפתיע , והוא אף מובן מאליו , שנמצא לנע"ל גם בסיפורי האגדה . לענייננו יש להבחין היטב בין מימרת חכמה לבין סיפור , הן באשר לטבעם והן בממדיהם . המימרה מביעה אמת כללית ומופשטת ולעומת זאת הסיפור מספר על האמת של אדם מסוים במסגרת חייו , ליד אירוע ועלילה מוגדרים . המימרה היא קצרה ואם משולב בה לנע"ל , יש כמעט חפיפה בין ממדי הצורה הספרותית לבין הטקסט של המימרה עצמה , ונוצרת מיד אחדות בין תוכן המימרה לצ...  אל הספר