סיכום בחמישים השנים לפני מלחמת העולם הראשונה אירעו שינויים מרחיקי לכת בצפת . מספר התושבים הגיע לשיא שלא היה כדוגמתו לפני בן וגם לא אחר כך . רפוסי החיים המסורתיים בישוב היהודי בצפת התערערו לאחר מאבק רעשני וצפת שכה התנגדה להתישבות חקלאית הפכה למרכז התישבותי חשוב למדי . אך כבר אז הופיעו סימנים שהצביעו על כך שלא הכל יהיה שפיר בעתידה של צפת . זה זמן רב שלא היתה המרכז היהודי החשוב ביותר בארץ ישראל , ובתקופה זו אף ירדה ממעמד של מרכז שני בחשיבותו . הבכורה עברה לישוב החדש שצמח במושבות ובערי החוף . הצעדים הראשונים להתישבות חקלאית נעשו אמנם בצפת מוקדם יותר מאשר במקומות אחרים , אך ההתפתחות נמשכה דוקא בעמק החוף והרבה פחות בגליל העליון . בתולדות ההתישבות הציונית תופס הגליל העליון מקום משני בחשיבותו , ואף העלייה השניה שכה הגדילה וביססה את הישוב בארץ כולה , הגיעה רק טיפץ טיפץ לצפת הרחוקה , שבה אף הורגשה , בשנים האחרונות שלפני מלחמת העולם הראשונה , התחזקותו של האלמנט המוסלמי לעומת האלמנט היהודי .
אל הספר