יהודי צפת בתקופה , שבה אנו דנים , התחזקה העדה האשכנזית בישוב היהודי והגיעה עד לכדי שני שלישים ואף יותר מכלל יהודי העיר ' . אך הרכב העדה לא השתנה והיו בו בעיקר יוצאי ארצות המונרכיה האוסטרו הונגרית ( עולי גאליציה , סלובקיה , זיבנבירגן , הונגריה ועוד , ( וכן עולים מרומניה ומרוסיה ומעטים מאירופה המרכזית והמערבית ומאמריקה . רובם בכולם השתייכו לחוגי החסידים . מבחינה זו היה ההרכב החברתי של אשכנזי צפת שונה מזה של האשכנזים בירושלים . מספר הפרושים , שהיו אולי במידה רבה יותר נציגי מעמר הבינים ובעלי נטיות אינטלקטואליות יותר , היה רב בירושלים מוה אשר בצפת שבה התרבוו רוקא אנשי השכבות העממיות יותר של החסידים . תופעה זו , כפי שכבר עמדנו עליה , מסבירה אולי את חוסר הברק שביצירת הרוח שאפיין את צפת באותה עת . מאפיין נוסף לצפת , שהיה בולט פחות בירושלים , היא הצפיפות ששררה במקום , שבו ידע כל אחד על הנעשה במטבח חברו . חסר היה בצפת משב הרוח הרענן שהביאו עמם המבקרים הרבים מבחוץ שהגיעו לירושלים , כמו כן חסרה צפת את הקשר עם העולם הגדול . חיי מחנק אלה הם אולי הסיבה לריבוי הסכסוכים הפנימיים שעליהם אנו שומעים בתק...
אל הספר