המאה הי"ג המוסלמים התבצרו במבצר הצלבני של צפת והעיר המשיכה להתקיים תחת שלטונם . עם יציאתם של הצלבנים , החלו להתישב בה גם יהודים . לראשונה הם נזכרים אצל ר' שמואל בר' שמשון , שביקר בצפת יחד עם ראש הגולה דאז , בשנת 209 ו , או 210 ו , כלומר , בעשרים שנה לאחר שנכבשה מירי הצלבנים . לאחר שסובבו בכפרי הסביבה , הם שבו לצפת ורי שמואל מציץ : "בכל אלו המקומות יש קהילות של יותר מחי מנינים * . " אם בכפרים בסביבה היו ישובים יהודיים בגודל כזה , ניתן להניח שהישוב היהודי בצפת היה אף גדול יותר . ברור שכבר אז היא משמשת מרכז לסביבה , ועובדה היא שממנה יצא ר' שמואל ואליה אף חזר . אלחריזי מזכיר , בשנת 216 ו , שבצפת היתד . ישיבה שנשאה אח השם העתיק "גאון יעקב" ואשר בראשה עמד רב , שאותו הוא מכנה צדוק הצדיק . על קיומה של ישיבה מרמז אולי גם קטע שמקורו בגניזה הקהירית , המזכיר את "סעדיה בי'ר עובריה זלהי'ה ( זכרונו לחיי העולם הבא ) הנסמך בצפת מפי אדונינו . " הסמכה זו היא מטעם הנגיד שבמצרים . * אותה תעודה מדברת על צפת בלשון "מדינה" — כלומר , עיר גדולה , בערבית , בשעה שיתר מקומות הישוב נזכרים אך כעיר . גם בכך ני...
אל הספר