ד . המנהג המנהג משמש מקור משפט בולט ביותר בפסיקה של הקאדים . כוחו נובע מהעדר מסורת של שיפוט עדתי ממוסד ומסודיותה של ההלכה הדתית הדרוזית . ביטוי פורמלי לכוחו של המנהג הוא המרת הנורמה החנפית במנהג בסעיפי הירושה וב"דינים המקובלים בקרב העדה הדרוזית בישראל" בסעיף 171 של חוק המעמד האישי של העדה הדרוזית , כפי שאומץ על ידי הדרוזים בישראל . שיח' לביב אבו רוכון חיווה את דעהו , ש"המנהג כמוהו כחוק ' ) קאנון . " ( ' קאדים אחרים מעמידים את המנהג בדרגה שווה עם ההלכה . לעתים קרובות הקאדים חותמים את פסקיהם באמירה שהפסק ניתן "בהתאם למנהג ' ) ערף ' , ' עאדה , ( ' למסורות ' ) תקאליד ( ' ולעקרונות הדת הדרוזית . " נראה שיש בזה גם משום ניסיון מכוון — שהוא מובן וטבעי בנסיבות הקיימות — לטשטש את התחומים בין ההלכה לבין המנהג בגלל הרצון שלא לחשוף את ההלכה , הגם שאין בכך כדי להפחית מחשיבות המנהג כמקור משפט . יש משקיפים מבחוץ הסבורים שהפסיקה של הקאדים מעוגנת במנהג יותר משהיא מעוגנת בהלכה , אך לסברה זו אין לפי שעה אישור ממקור פנימי . בקשר לכך ראוי לציין , שהקאדים משתמשים תדיר במושג "סנה" בצירופים שונים : "הסנה המקוב...
אל הספר