, 24 במאי האויב הכניס למערכה כוחות נוספים , בעיקר חוליות חבלנים ומחפיהם , וגילה יזמה לחתירה קדימה . הוא העז , הוא פשט . חבלניו שולחו והניחו חומר נפץ מתחת לעמדותינו , ומה שלא הצליחו הם לגמור , עשו הרימונים ויותר מכן — שקיות וזומרי הנםץ המועפות בעזרת סיבוב חבל דק — , אלה ה"מטענים . " חבלני האויב ניסו לפשוט לכל אורך קטע א . ' בקצוות נכשלו , אך בגושים האמצעיים בחזית רחוב המידן הקטן ובגוש בית-אל זכו להצלחות שהלכו ורבו לעומת אזלת ידינו . מול עמדת בתי מחסה ניסו לוחמים ערביים לזנוק אל העמדה משער-האשפות במדרגותהכותל , בהסתר גדר אבנים . הכפיות שלראשיהם בצבצו מעל שולי הגדר וחיש מהר נפתחה האש שהבריחתם . הם לא העזו להתקרב . הדבר היה בתשע בבקר . ההתגרות הראשונה , ביום שני זה , בחזית המידן החלה כאשר תקפו הערבים את עמדת אורנשטיין ועמדת המלכודת ללא הרף . ערבים במדי חאקי קרבו ברחבת ניםן-ב"ק עד סמוך לעמדת אורנשטיין הקדמית , המופצצת ) . עיין בתרשים בעמוד . ( 388 " אנתו ערב " ? שאלום החברים מעמדת אורנשטיין החדשה שבוצרה הלילה . " לא * , השיבו , ומיד ניסו להסתלק . חיים אבידן הטיל רימון לרחבה וסילקם , ואף פגע...
אל הספר