הלגיון נכנס למערכה המתחילה להטות את צלה לעברו . אדם לא נראה . שקט . שקט , עמוס , רוחש , מתמתח ומתפקע פתאום במאות התפקקויות חדות . זמזומים . טרטורים' צרצורים ושריקות . תק תק-תק-תק . זבינג — ויו-יו . דרררר טיו . פק . פררר . טינג . עפר ניתז ונזרק לתוך העינימ . מאות כדורים נתקעים בתוך התלוליות — עוד מעט קט וישיגוהו . " חבריא ! לחזור למחסן , מהר . " ! בפרצה שפרצו פועלינו ביום הראשון בגדר בית-החרושת למצות' בנסותם להקים מחסום בכביש , הציבו הערבים שקים ומקלע ופתחו באש חיפוי ממקלע זה , ומן העבר הארמני של החבורה . ערבי ראשון זינק מן הפרצה בתרועת קרב . "עליהום" ' ואחריו הסתערו קדימה עוד שבעה שמונה ערבים ברובים שלוחים קדימה . מיד רץ ילד להזעיק את הרזרבה . ערבי אחד הגיע עד שער בית-הספר , נורה ונהרג . אחרים התקדמו מקיר לקיר בקו עקלתון אל בית בדר . החברים בעמדת החבורה צלפו בהם ללא הצלחה רבה . מספר המסתערים היה גדול , והםטנים לא נשמעו לנו תמיד . המסתערים יצאו את בית בדר ורצו קדימה אל מבוא רחוב היהודים . בינתיים הצליח האויב לכסות באש מקלע את האשנב שהיה מול דלת חדר-העמדה . אדם מן התגבורת נכנס בפתח לעזר...
אל הספר