כו . מברק מאבי עמוס ביר במאי 1945 היה דוד בן גוריון בן ה 58 מהלך ברחובותיה של לונדון המוכה וההרוסה ומתבונן בהמונים המשולהבים , שהתכוננו לחגוג את הנצחון על גרמניה הנאצית . כששב לדירה הקטנה המרוהטת , ששכר ברובע קנסינגטון , רשם ביומנו : "ציפו היום להכרזת יום הנצחון . העיר מתקשטת . דגלים . חג באויר . המלחמה באירופה נסתיימה היום בתפיסת גרמניה . מחר צ'רצ'יל מכריז זאת ! אבל ' ' - אל תשמח , ישראל , אל גיל כעמים" ( יהושע ט \{\ , ולמחרת כתב רק שורה אחת : " יום הנצחון-עצוב , עצוב מאוד . '' לא היה זה נצחונו של העם היהודי ו בשש שנות המלחמה נטבחו ששד , מיליונים מבניו . וביום הנצחון חש הזקן היטב , שהחג חגם של האחרים הוא . אך כמה ציפה , כמה יחל ליום הזה ! כל מאמציו , כל מעייניו בשש שנות המלחמה הארוכות מכוונים היו אל היום בו תקרוס גרמניה הנאצית תחת מהלומותיהן של האומות המאוחדות , היום , בו ייכון "עולם דמוקראטי חדש . " הסיסמאות המדיניות שטבע , מאבקו להקמת צבא יהודי , הנפת הדגל הלאומי ששמו תכנית בילטמור , כיבוש יהדות אמריקה , ליכוד הישוב העברי בארץ , ריסון הקיצוניים ודרבון המתונים-כל אלה השתלבו בתכנית ר...
אל הספר