פרק יב' אביי אביי הינו אחד האמוראים המפורסמים ביותר בתלמוד הבבלי . נראה , ש"אביי" לא היה שמו אלא כינוי שהיה קשור בתולדות חייו : כיתום שלא זכה להכיר אה שני הוריוי , גדל אביי והתחנך אצל דודו , אחי אביו , רבה בר נחמני , שהיה מחשובי האמוראים בבבל , שמו של אביי היה גם הוא נחמני , וביון שדודו , רבה בר נחמני , לא רצה לקרוא לו בשם אביו נחמני - קרא לו " אביי , " כלומר " , אבא קטן , " כדי להבדילו מאביו . במשך הדורות כמעט ונשכח שמו "נחמני , " ומלבד איזכורים בודדים , קראו לו הבל בכינוי שנתן לו דודו ומחנכו - אביי . חייו של אביי , היתום הקטן , לא היו מעולם מאושרים . דודו רבה , על אף שהיה גדול הדור וראש הישיבה , היה עני מאד ובביתו היה רעב של ממש . אביי מספר שהוזמן פעם לסעודה בביתו של מרי בר מר מבית ראש הגולה , לאחר שכבר יצא שבע מבית דודו . נתנו לפניו ארוחה , וכאשר ישב ואכל עוד ועוד , ככל שהגישו לפניו , גילה עד מה נכון הפתגם האומר : העני רעב ואינו יודע שהוא רעב . גם לאחר מות דודו בקיצור ימים , באשר עמד אביי ברשות עצמו והיה לאישיות תורנית חשובה , נמשך מצבו הדחוק . אביי עצמו , גם הוא לא האריך ימים . משפ...
אל הספר