״עץ חיים״,( היה בין מקימי בית החולים ״ביקור חולים״,(1858) ואף דאג לצרכיה החומריים של העדה. )לשם כך יצא פעמיים לארצות הגולה בשליחות העדה והצליח במשימותיו.( כמו כן קשר קשרי ידידות עם החכם באשי וההנהגה הספרדית וייצג בכבוד את ציבור האשכנזים כלפי חוץ. בשנים תרי״ט-תרל״ח (1878-1859) כיהן כרבה של העדה האשכנזית בירושלים הרב מאיר אויערבך, מגדולי ההלכה בפולין. הרב שמואל סלאנט הסכים למינויו של הרב מאיר אויערבך, והתמסר באותן שנים לענייני חינוך ותמיכה בנזקקים. הוא גם שיתף פעולה עם הרב אויערבך בכל ענייני הציבור. עם פטירתו ניאות הרב סלאנט ליטול על עצמו את כתר המנהיגות, וכיהן בתפקיד זה כשלושים שנה )בםךהכול עמד בראש ההנהגה כשבעים שנה,( ואף באחרית ימיו בלט בהנהגתו ובסמכותו — על אף גילו המופלג ועיוורונו. רבי שמואל םלאנט הסתייג מן החוגים הקיצוניים, אולם בענייני החינוך ובפולמוסים על ההתיישבות נמנה עם המחמירים. רבות פעל גם למען הרהבת היישוב מוזרךלחומות, ועם בוני השכונות נמנה בנו בנימין. האשכנזים, שרובם ככולם היו נתינים זרים, היו למעשה פטורים ממרבית המסים, ולכן יכלו להשתמש בסכומים ניכרים לפיתוח מוסדות הקהילה....
אל הספר