״סטמבולים״, שכונה גם ״בית הכנסת הגדול״, אשר הוקם במאה הי״ח, ובו נגנזו גם כתבי קודש בלים. בתי כנסת אלה חוברו לבית החכם באשי באמצעות חצר קטנה. כמכלול, נקראו ארבעת בתי הכנםת כבתי הכנםת על שם ״רבן יוחנן בן זכאי״, ומכלול זה היווה גוש ספרדי מרכזי ברובע היהודי בירושלים. מקורות המימון של בתי הכנסת באו מתרומות ונדבות, כפי שמעידים כתובות ואבני זיכרון לזכר נדיבים שנקבעו במוסדות. כמו כן נשלחו שד״רים מטעם ועד העדה הספרדית לאיסוף כספים לצורך הוצאות בתי הכנסת ולתשלום חובותיהם. במרוצת המאה הי״ט גדל מספר בתי הכנםת בירושלים. גידולה המהיר של האוכלוסייה, ייסודן של השכונות החדשות והנטייה לפירוד נתנו את אותותיהם בקביעת בתי תפילה רבים ברובע היהודי ומחוצה לו. ממספר מקורות מתקבלת הערכה על ריבוים המהיר של מוסדות אלה ופיצולם לעדות השונות. לפי מ״ד גאון'33נמנו בתרכ״ב (1862) שלושה עשר בתי כנסת, שהיו שייכים לעדה הספרדית ולעדות המזרה. בראשית המאה העשרים היו קיימים בירושלים למעלה ממאה בתי כנםת.34 בשכונת ״גבעת שאול״ )שנוסדה בתר״ע,( לדוגמה, היו קיימים בתי כנסת נפרדים לעדות המזרח השונות: בית הכנסת גורג׳י, חלבי, מוגרבי, ת...
אל הספר