פרק קכד מבוא זהו מזמור תודה לאומי : המתפלל מהלל את שם ה , ' שהציל את עם ישראל מידי אויבו , ומברכו על התשועה שעשה לו . אין לדעת מי הוא האויב , אך אם יש לתארך את המזמור לימי בית שני אפשר שהכוונה כאן לבבל , שלא עלה בידיה להכחיד את עם ישראל . ? המזמור נחלק לשני חלקים : פסוקים א - ה מתארים את הסכנה שארבה לעם ומדמים אותה לשטף מים אדיר , שהיה עלול חס וחלילה לבלוע את העם אילמלא היה ה ' בעזרם . פסוקים ו-ח מברכים את ה' על התשועה , המדומה להיחלצות הנטרף מן הטורף , ומסיימים בתהילת ה' "עשה \ 1 * מים ו ארץ ? . " פסוקים א - ה , חלקו הראשון של המזמור , קשורים זה לזה באמצעות הצירוף " לולי ... אזי " ... ומהווים למעשה משפט אחד , שבו מזמין המתפלל את עם ישראל להודות לה ;' כל מה שכלול בפסוקים אלה אמור היה להישמע מפי העם כולו . הפסוקים בנויים
אל הספר