פרק סו מבוא המזמור הוא שיר שבח והודיה לאלוהים על מעשי ישועה שעשה לעמו ועל הצלה מידי אויבים . ניכרים בו שני חלקים : הראשון , בפסוקים א - יב , הדיבור בו הוא בגוף ראשון רבים , ומעשי האל מוצגים כמאורעות שפקדו את העם כולו . כל הארץ נקראת להודות בגדולת האל ולהכיר במעשיו . מעשי הישועה תחילתם ביציאת מצרים ואחריתם בפדות והצלה מסבל ודיכוי המוצגים כנסיונות שעשה האל בעמו כדי להעמידו במבחן . החלק השני , פסוקים יג - כ , הדובר בו הוא יחיד , המצהיר על בואו לבית האלוהים לשלם את נדריו ולפאר ברבים את האל על מעשיו ופונה אל הציבור ומעודדו לשמוע אותו בספרו את מעשי האל . נראה כי במקור היו אלה שני שירי תפילה נפרדים , ולא רק בשל המעבר מלשון רבים ללשון יחיד , אלא גם בשל תוכן הפנייה אל הציבור . בחלק הראשון מורגשת נימה של פולמוס : העמים כולם מוזמנים להלל את האל , אך מוזכרים גם אויבים המתכחשים לו , ורק לאחר שיראו את מפעלותיו בעליל , יכירו גם "הסויךרים " בגדולתו . יש אפוא בחלק זה התפתחות , ורק לאחר שמובטחת השפלתם של הסוררים פורצת ההודיה האמיתית על השחרור מן השיעבוד . אך בחלק השני הפנייה היא אל "כל יךאי אלוהים , " ו...
אל הספר