פרק לא מבוא מזמור זה משתייך לחטיבה הרחבה של מזמורי הפרט המבוססים על ההנחה שהאל קרוב לאדם ושהוא נענה לפונה אליו בשעת מצוקתו , וכך נאמר בו למשל : "הטה אלי אזנך מהרה הצילני " ( ג ) ו " אכן שמץת קול תחנוני ב 2 > וועי אליף" ( כג . ( הרגשת הקרבה באה לביטוי במזמורנו בדרך צורנית סגנונית באמצעות הפנייה אל ה' בגוף נוכח לאורך כל המזמור ובשימוש רב בפועלי בקשה בלשון ציווי : הטה אלי , חנני ה , ' היה לי , הצילני , הושיעני וכדומה . בתוך החטיבה הרחבה של מזמורי הפרט משתייך מזמורנו מבחינת תוכנו לקבוצת " שוועת המאמין להצלה" ( ראה מזמורים ו ; טז ; מב-מב ; עג , צ ; צד ועוד . ( במזמורים אלה מצוי האדם במצוקה : נרדף על ידי אויביו המבקשים את נפשו ; חולה במחלה חשוכת מרפא ; שוהה בגולה בשל התנכלות שונאיו ; נתון לחרפה בשל דיבתם של מבקי רעתו- ועוד . מזמורים מעין אלה בנויים על פי דגם יסודי אם כי לא אחיד בפרטיו : המשורר שוטח את מצוקותיו לפני אלוהיו , מתפלל אליו שהושיעו מצרותיו , מביע את ביטחונו שהאל אכן יצילו , ומסיים בהבעת תודה לה ' ששמע לתפילתו והושיעו . דגם זה אופייני לתפיסה הדתית בספר תהלים . האל הוא כוח עליון ה...
אל הספר