קברי הסנהדרין

קברי הסנהדרין ^^ j ^ n 7 tnr ה ^ כיגה אחד המקומות הקדושים הידועים בירושלים הוא קברי הסנהדרין , המצויים בצפון העיר , ליד שכונת סנהדריה . על פי המסורת , במקום טמונים חברי הסנהדרין הגדולה שהיתה בירושלים בזמן בית המקדש השני . בפתח המערה — מבוא בנוי ומעוטר , ובתוכה היא עשויה כוכים כוכים . מערת קברי הסנהדרין מוזכרת בכתבי עולי רגל החל במאה ה , 13 וכן בציורים רבים מן התקופות שלאחר מכן . הסנהדרין פעלה בזמן קיומו של בית המקדש השני ובתקופת המשנה והתלמוד . זו היתה מועצת הזקנים של העם , מחכמי הפרושים , והיא שימשה כבית הדין הגדול , הסמכות הדתית , השיפוטית והפוליטית העליונה בארץ ישראל . בתלמוד מסופר על שתי סנהדריות - הגדולה והקטנה . הגדולה מנתה ו 7 חברים ( או , ( 70 וכינוסיה נערכו בלשכת הגזית שבבית המקדש . הקטנה מנתה 23 חברים , ומסגרת זו - למעשה , בתי דין - היתה קיימת בערי השדה ברחבי הארץ , שמספר תושביהן המינימלי היה , 120 או , 230 והיו בהן "חכמים הראויים להיות חברים בה . " בראש הסנהדרין עמד הנשיא , סגנו היה אב בית הדין , וביחד הם כונו "זוג . " תחומי שיפוטה של הסנהדרין היו רבים ביותר : דיני נפשות , ...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור