בקעת בית צ»ךא (בקעת בט»חה)

בקעה לחופה הצפוני מזרחי של הכנרת . שטחה כ 25 , 000 דונם . מבותרת בערוצי נחלים היורדים מן הגולן ומציפים אותה בתקופת החורף , ומכאן שמה בערבית : בטיחה פירושו אדמה שטוחה שטופת מים . מקור שמה בעברית : היישוב הקדום בית צידא . אדמתה אדמת סחף פוריה , ובתחילתה של המאה ה 20 עוד היתה שייכת ברובה למשפחה כורדית , שנהגה להחכיר את אדמותיה לאריסים . ב 1905 ניסתה קבוצת יהודים מחצי האי קרים להקים בה יישוב יהודי , אך הם נאלצו לנטוש את המקום עקב התנאים הקשים . אחרי מלחמת העולם הראשונה נכללה בתחום שלטונו של המנדט הצרפתי על סוריה , חוץ מרצועה ברוחב 0 ו מ ' מקו המים , שנכללה בתחום שלטונו של המנדט הבריטי על אר 7 ישראל . אחרי הקמת המדינה הקימו הסורים בבקעה מוצבים צבאיים שמנעו מישראלים לדוג בצפון מזרח הכנרת . ב 955 ו ערך צה '' ל פשיטת תגמול ופוצץ חלק מן המוצבים האלה . במלחמת ששת הימים נכבש האיזור כולו ויושביו הסותים נטשוהו . האיזור מיועד לפיתוח חקלאי ולפיתוח אתרי קיט ותיירות . חלק מן האיזור בייחוד ערוצי , הנחלים משופעי המים והצמחייה , הם שמרות טבע . רוב הבקעה כלול בשמירת בית צידא - שמורת פלגי מים ולגונות ע...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור