' הורדוס לא הרשיע נגד העם' בגליונות כ"ח וכ"ט של 'הצבי' מאותה שנה ( 1889 ) השיב לנדוי למבקרו , עורך העיתון . לנדוי אינו מתגונן בשם חירותו של הסופר לתת חופש לדמיונו ואי הצורך שלו להיות נאמן ל'אמת ההיסטורית . ' הוא בחר בהורדוס משום שראה בו גיבור טראגי , שפירושו , לדעתו 'איש אובד , לא על ידי פגעי הזמן , מקרי יום יום , אף לא על ידי רשעתו הוא , כי אם על ידי תחבולות אנשי מרמה ותככים , המבקשים את רעתו , לגזול את מנוחתו , להפילו ולםפות נפשו . ' מנקודת מוצא כזאת , הוא כותב , שפט את מרים כאשה שהעדיפה את אמה על בעלה . מרים לא מתה על קידוש השם אלא כאשה בוגדת , ולכן 'קשה לחמול עליה . ' לנדוי מוסיף וכותב כי מספרו של רנ"ק ( ר' נחמן קרוכמל ) 'מורה נבוכי הזמן' ( שהשפיע השפעה מכרעת על תפיסתו ההיסטורית , ולנדוי אף כתב עליו חיבור לשם קבלת תואר דוקטור ) למד כי 'הוא ( הורדוס ) לא הרשיע נגד העם כמו אלכסנדר ינאי , ובני הורדוס לא הביאו צוארם בעול חדש כמו בני ינאי . ' אם החוקר הגדול ידע להוקיר את הורדוס כתב לנדוי בדברי תשובתו שאינם אפולוגטיים , 'מה הרשעתי אני , ' ? לנדוי אינו מוכן כלשונו לקבל את תיאורו של בךיהוד...
אל הספר