להרודיון — בשנת 1909 רחל ינאית _בן צבי יום שבת . חופשים לנפשנו קמים אנו — אבנר , יונקה ואני — ויוצאים דרומה . ביציאה זו מן העיר מבקשים אנו פורקן לאכזבה שבאה עלינו בהילולה העממית בישמעון הצדיק / רק אוויר המרחבים כוחו יפה לסלק משקע עבור זה שבלב — זו לאות הנפש שבאה מחמת המרחק שבין המאוויים ובין יום הקטנות . הפעם שמנו פעמינו להר הורדוס , הוא ההרודיון . והיום יום חמסין . הקדמנו לצאת עם בוקר , וכבר לוהט האוויר ככבשן . לקחנו עמנו רק מעט צידה — הן הדרך ארוכה — וצפחות מים בתרמיל שעל הגב . הפעם עמי גם _ה'בולדוג' — אקדח קטן שרכשתי לאחרונה — והחגורה מלאה כדורים . עלי בגדי גבר שנוח להלך בהם , וכפיה לראשי , ומראי כאחד הבחורים . אני מליטה פני לבל יכירוני : בחורה בלבוש של גבר בחוצות ירושלים ! נחפזים אנו לחצות את העיר , ובדרך מלגלג עלי יונקה , שדואגת אני כל כך למים , שהרי אץ הדרך ארוכה , ועוברת היא על פני כפרים בהם בוודאי ניתקל בבורות רבים . ירושלים כבר מאחורינו וצועדים אנו בשולי הדרך . נעים מגע העפר התחוח לרגל היחפה . צמחי הבר עודם במלוא פריחתם , אך הבוקר מעולפים הם וקמלים ומעוררים רחמים . בצאתנו עוד ...
אל הספר