כלכלתה של ארץ ישראל ואוכלוסייתה בתקופת הורדוס מגן ברושי בזכות מאות שנות השלום ו שקדמו לתקופת הורדוס ובזכות מפעלי הפיתוח הפרטיים והציבוריים , היתה זו תקופת שיא בתולדותיה של ארץ ישראל . צפיפות האוכלוסין הגיעה אז לרמה שלא היתה כמותה בכל ימיה של הארץ עד למאה העשרים ( רק בתקופה הרומית המאוחרת ובתקופה הביזאנטית עלתה הצפיפות על זו של תקופת הורדוס . ( החקלאות התפשטה באותה תקופה כמעט על פני כל הקרקעות של ארץ ישראל הניתנות לעיבוד . על עושרה של הממלכה ( שאינו חופף בהכרח את רווחת הפרט ) עשויים להעיד מפעלי הבנייה העצומים של המלך הורדוס . בבנייתם ובתחזוקם הושקעו משאבים כספיים גדולים מאוד . ידועים לנו לכל הפחות עשרים מפעלי בנייה כאלה בארץ , ולא פחות מארבעה מהם היו בשעתם בבחינת שיאים עולמיים : הר הבית — הרחבה המלאכותית הגדולה ביותר בעולם . הרודיון — הארמון הגדול בשעתו בעולם ( רק כשישים שנה אחרי הורדוס יבנה לו הקיסר בררן ארמון גדול יותר . ( ה ? טיו המלכותי — הבניין הארוך ביותר שנבנה באותה תקופה . נמל קיסריה — שהיה בעת הקמתו מעולה מכל נמלי העולם .
אל הספר