מוצא - סיפורם של המתנחלים בהר

מוצא - סיפורם של המתנחלים בהר ראשיתה של מוצא כנחלה חקלאית הייתה בשנת . 1860 הנחלה השתרעה בתוככי היישוב הערבי קולוניא , מהלך של שבעה קילומטרים משער יפו שבירושלים העתיקה , על אם הדרך ליפו . היא ישבה בלבו של עמק קטן , שנוצר במפגש שבין אפיק נחל שורק היורד מבית חנינא ובין נחל ארזה הקטן , אך שופע המעיינות - תופעה לא נפוצה בשולי ירושלים . מכאן גם שם היישוב : מוצא - מקום מוצא המים , שם המופיע לראשונה ברשימת כיבושי יהושע בן נון ( בצורה : המוצה . ( בחפירות ארכיאולוגיות שהחלו במוצא בשנת , 1993 סמוך לבית המופתי שעל שלוחת קולוניא , נתגלו בתים מתקופת בית ראשון , סנטימטרים בודדים מתחת לקרקע הבוסתנים . נמצא שהמושבה הוקמה על נחלת אבות , בניגוד למרבית מושבות העלייה הראשונה , שעלו על אדמות טרשיות , או נטושות , בריחוק ממקומות היישוב המסורתיים . עוד מפורסמת מוצא בזכות אזכורה במשנה , כמקום שממנו הביאו כוהנים ערבות לקשט את המזבח . אספסיינוס ייסד בה , בתקופה הרומית , מושכה ( קולוניא ) לחיילים ותיקים של הלגיון העשירי ומאז דבק במקום השם קולוניא . בשנת 1860 החלה התעוררות בקרב יהודי העיר העתיקה לצאת מחומות ירושלי...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור