באר יעקב - מושבה של יהודים גאים מקווקז ביום ג י הנוכח תרס"ח ( 1907 ) נראו בוואדי למון השומם אלפי אנשים , שבאו לחוג את יום העלייה \ 1 ל הקרקע של המושבה , שעתידה הייתה להיקרא באר יעקב . חתני החגיגה היו צעירים שגמרו אומר להיאחז בגבעות הצחיחות , שנתקראו בפי הערבים ואדי למון או ביר למון ( באר הלימונים . ( ראשוני המתיישבים היו יהודים הרריים יוצאי דאגיסטן שבהרי הקווקז ופועלים מנוסים מהארץ . בראש העולים מדאגיסטן עמד הרב יעקב יצחקי , ספרא מובהק שהרבה לעסוק בתורה , בשירת ימי הביניים ובמחקרים על מוצא אחיו . הרב היה חבר האקדמיה הרוסית למדעים ושימש כרב ראשי של יהודי קווקז במשך ארבעים שנה , עד עלותו ארצה ב . 1906- ערביי הסביבה השתאו כשעל הגבעות הופיעו היהודים ההרריים , פרשים מעולים , לובשי תלבושות קווקזיות , חובשי כובעים שעירים וחוגרי חרבות עקומות למותניהם . הקמתה של באר יעקב כרוכה כניסיון של חובבי ציון לממש את רעיון "מושב הפועלים , " שנהגה על ידי פועלים מנוסים ובעלי משפחות בפתח תקוה . הללו ביקשו לפתור את מצוקתם ולסייע ב"כיבוש העבודה . " הס קיוו לייסד בעזרת הלוואות מושב של פועלים , שימשיכו לעבוד כשכ...
אל הספר