פרק ב"חובות הדיינים" מתוך חיבורו של ר' יוסף בן יהודה ן' עקנין אלברצלוני

פרק ב"חובות הדיינים" מתוי חיבורו של רח יוסו ןח עקנין 81 ( = שהדותא ) לחבריה, וזילא ביה מלתא למיזל גבי דיינא דבציר מניה – לא ליזיל . אמר רב ששא בריה דרב אידי : אף אנן נמי תנינא : מצא שק או קופה – אם אין דרכו 173 והני מלי בממונא, אבל באיסורא ליזיל ולישהיד – ליטול, הרי זה לא יטול . 174 כל מקום שיש חלול השם'אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ייי' . 175 אמרו : "אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות – 10 אין חולקין כבוד לרב" . 176 מה בין דיני ממונותבדרישה ובחקירה, שנאמר : 'מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם' . לדיני נפשות ? דיני ממונות פותחין בין לזכות בין לחובה ; דיני נפשות פותחין לזכות ואין פותחין לחובה . דיני ממונות מטין על פי עד אחד בין לזכות בין לחובה ; ודיני נפשות על פי עד לזכות, על פי שנים לחובה . 15 דיני ממונות מחזירין בין לזכות בין לחובה ; ודיני נפשות מחזירין לזכות, ואין מחזירין לחובה . דיני ממונות הכול מלמדין זכות וחובה ; ודיני נפשות, הכל מלמדין זכות ואין הכל מלמדין חובה . דיני ממונות המלמד חובה מלמד זכות, והמלמד זכות מלמד חובה ; דיני נפשות המלמד חובה מלמד זכות, אבל המלמד זכות...  אל הספר