2. המגעים בין ממשלת האמיר למנהל הרוסי בעניין מגוריהם של יהודים נתיני בוכרה בתורכסטן ומעברם למעמד של נתיני רוסיה

402 חברים בעל כורחם : רוסיה והיהודים הבוכרים 1800 – 1917 ובקוקנד ] , מחפשים להם מקום מגורים מתאים יותר בתורכסטן הרוסית, תוך שהם מסתכנים לאבד את ראשם אם ייתפסו בעת בריחתם . יהודים רבים כל 51 בשנים כך ברחו מבוכרה עד שהאמיר, כפי שהשמועה אומרת, התמלא זעם' . הבאות נמשכה הגירתם של יהודים בוכרים מבוכרה לתורכסטן . חלק מהיהודים 52 עקב העלייה במספר היהודים הבוכרים שהיגרו הפסיקו לשלם לאמיר ג'זיה . הבוכרים שקיבלו נתינות רוסית החלה ממשלת האמיר להתנגד בסוף המאה 53 התשע עשרה אפילו לשהייה זמנית של יהודים נתיני בוכרה בשטח רוסיה . כל זאת התרחש אף שלקראת תקופה זו, כאמור בפרק השני, החל המנהל של תורכסטן גם הוא להגביל את כניסתם והתיר את הגעתם רק לתקופה של שנה ורק על סמך דרכונים בוכריים עם אשרת הנציגות הפוליטית בבוכרה, ולאחר איסוף מידע על היותם 'לא מזיקים' . בשנת 1891 , בהקשר לקבלת הנתינות הרוסית של יוסוף חיים בבייב, הודיע ראש הממשלה אסטנקול לנציג הפוליטי בבוכרה פאבל לֵסָאר שממשלת האמיר נפגעת מהמעברים האלו, כיוון ש'כל בני משפחתו וקרוביו של יהודי אחד שעבר לנתינות רוסית מנהלים את כל עסקיהם בשמו, ושלטונות בוכרה...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח