3. 'פרשת דוידוב'

265 פרק חמישי ילידים, שכנתיני רוסיה ניצלו את ההגנה של המנגנון המשפטי . כפי שצוין בפרק השלישי, המושל הכללי מישנקו הסתמך על דעתם של עוזריו בעניינים הנוגעים ליהודים בוכרים . את תפקיד ראש לשכת המושל הכללי מילא אז מוסטפין, שכאמור התייחס ליהודים במשוא פנים . הפקיד הבכיר למשימות מיוחדות של המושל הכללי היה רדזייבסקי, שהיה דוור לשעבר, ללא 33 רדזייבסקי השכלה תיכונית, ולדעתו של פאלן לא התאים כלל לתפקיד . היה אנטישמי מובהק — תכונה שבעיני אנשי המנהל שיישמו את מדיניות משרד המלחמה בשנים אלו יכלה לפצות על היעדר השכלה מתאימה . בניסיון להחיל את החוק משנת 1900 על גירוש יהודים נתיני בוכרה מתורכסטן, רדזייבסקי ומשרד המלחמה היו זקוקים לפרשה משפטית בעלת הד רב, שתאשר את היותם של היהודים הבוכרים מזיקים . בשנים 1907 – 1909 מילאו הצנטרליסטים את רוב התפקידים של המושלים הצבאיים : מ"ד יבראינוב, ו"נ סוסנין, ו"א פוקוטילו ומ"י רומנוב, והם אלה התייחסו ליהודים באופן שלילי . ייתכן שאצל חלקם הצעדים האנטי-יהודיים היו מונעים משאיפה להשביע את רצונו של משרד המלחמה, ולא מאידאולוגיה כלשהי שלהם . פרשתו של גלקין שהובאה בפרק השלישי...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח