8. ההרעה ביחסו של המנהל הרוסי ליהודים הבוכרים בסוף המאה התשע עשרה

153 פרק שני עוד יותר הרשת שסביבה הם מצליחים לכרוך תוך פרק זמן קצר יחסית את האוכלוסייה שאליה הם הצליחו להסתנן במרמה' . בהמשך הציע המחבר לגרש 217 את היהודים הבוכרים . סביר להניח שמחבר הכתבה היה הפקיד הבכיר למשימות מיוחדות של מושל סיר דריא איוון גייר ( 1860 – 1907 ) . בספרו שיצא לאור כעבור שלוש שנים הוא תקף את יהודי העיר תורכסטן בצורה נמרצת עוד יותר 218 אף שהיה חבר לשעבר בחוג של 'נרודניהוהאשימם בהלוואה בריבית . 220 הוא לא הצליח לזכות 219 שעזר בזמנו למשטרה לחשוף את פעילותם, ווליה' בתמיכת 'המאות השחורות' . כבר לאחר מותו של גייר הוא זכה לביקורת מצד העיתונאי הידוע שתמך ב'המאות השחורות' מיכאיל מנשיקוב, שהאשים אותו בליברליות שגילה כביכול בתפקיד עורך העיתון 'רוסקי תורכסטן' בשנים 221 על פי מנשיקוב הליברליזם של גייר היה תוצאה הגיונית 1898 – 1907 . של היותו, כביכול, יהודי שהתנצר . בשנת 1915 חזר על אותן האשמות נגד גייר יושב ראש הסניף המקומי של תנועת 'איחוד העם הרוסי' נ' לָזֵ'צְ'נִיקוֹב 222 במכתב למושל הכללי של תורכסטן . לכתבה בעיתון 'אוֹקראינה' הגיב העיתון היהודי акинорх яаньледеН дохсоВ . אחד מחברי...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח