לוחמה חשאית 456 לגבי התנאי הרביעי, ריכוז מדענים מבריקים, לאמריקנים היה יתרון עצום . הם ניצלו את טובי המוחות מכל תבל, חלקם הגדול יהודים ומדענים שברחו מהמשטר הטוטליטרי באירופה ( כמו למשל אנריקו פרמי ) . בין המדענים היו הונגרים ( סילרד וטלר ) , גרמנים ומעמים אחרים . בגרמניה מצד שני, הייתה בריחת מוחות, כאשר מדענים בעלי שם עזבו בשל יהדותם או שנרדפו בשל דעותיהם . השילוב בין תיאורטיקנים כמו אופנהיימר למדעני ניסויים כמו אנריקו פרמי הוליך להצלחה . אצל הגרמנים שיתוף הפעולה בין ורנר הייזנברג התיאוריטיקן לרוברט דופל הניסויי, הוביל להצלחה רק לאחר 1942 . ההיסטוריון הגרמני קלָאוּס הֶנְצֶ'ל מסכם כך : "בהשוואה למאמץ המלחמתי הבריטי והאמריקני במחקר, שבו נעשה שילוב מאמצים וזה הוביל לפריצת הדרך המדעית, בתוכנית 'מועדון האורניום' הגרמני הקשרים היו רופפים והמאמץ הלא מרוכז והמפוזר בין גורמים רבים הוביל לתוצאות אחרות לגמרי . במקום לעבוד בצוות, כפי שנעשה בידי האמריקנים, המחקר הגרמני סבל מיריבויות אישיות, פיזור סמכויות וממאבקים על מוחות מוגבלים" . במונחים של מימון ושל כוח אדם, יש פער תהומי בין שני המחקרים . פרויק...
אל הספר