מהעניין המסחרי הישיר, היא איפשרה ויכוח, לימוד של פתרונות, החלפת דעות בין האדריכל ומזמין העבודה – קרי : הקהילה הקיבוצית . אלה התקיימו באמצעות כנסים וסמינרים, ואפילו הוצאת כתב-עת מקצועי ״דף מידע״, בעריכת עמנואל טל . זה היה מבנה אידיאלי לגוף תכנוני . מי האדריכלים שלא היו שואפים לעבודה מקצועית, שאינה מחייבת אותם ל תחר ו ת שוחקת, המאפ שרת להם יצירתיות, הנשענת על צרכים חברתיים אותנטיים ולא על אינטרסים של השקעה כספית או של יצירת רושם ? ! כאמור, בהשוואה עם משרדי תכנון רגילים, התפתחה ה מ ח ל ק ה לת כ נ ו ן כ מ ש ר ד ר ב-מ ק צ ו ע י , ש ב ו מ ד ו ר האדריכלות תפס מקום מרכזי, כמוקד המחשבה והעשייה למען המטרה הייחודית של צורכי הקיבוץ . מלבד התכנון האדריכלי התארגנו במסגרתו ״המדור לתכנון יישובים״ ו״המדור למחקר, פיתוח והנחיה פרוגרמטית״ . בד בבד כללה המחלקה מדור להנדסה וקונסטרוקציות, מדורי-עזר כגון חשמל, מיזוג אוויר ואינסטלציה . התמחויות ספציפיות זכו לטיפול במדורים ייעודיים : מבני ספורט, מבני משק, מבני תעשייה, תכנון מטבחים, תכנון מקלטים, מדור לניהול בנייה . הניהול הכללי של המערכת היה בידי חברי קיבוצים ב...
אל הספר