"גדול המפעלים הספורטיביים העממיים בארצנו"

94 פרק רביעי המארגנים עודדו את הציבור להשתתף בצליחה וקראו לכל ספורטאי 27 דברי התוכנייה העידו על להירשם לתחרות בתנאי "שיש לו דם" . רוממות הרוח ששררה בקרב המארגנים : הצליחה הרביעית היא הראשונה במדינתנו העצמאית . על משמעות הדבר אין צורך להרבות בדברים . היא זינקה מכל צד ופינה . מן הכנרת, שעכשיו היא שלנו, מן הסוסיתא, הרת האימים לשעבר, שהפכה הר ידידותי, וקבוצת עין גב, נאדרת הגבורה, חוסה בצלו . מן הסביבה היבשתית המקשרת את העיר המקודשת — טבריה — עם מבצר העוז של ההתיישבות היבשתית [ . . . ] מי הכנרת מזהירים בשלוות השקט, כאילו עטו 28 מחלצות, מגוהצים לקראת המאורע [ . . . ] צליחה תחרותית נוספת התקיימה באוקטובר ,1953 בטרם נחנך לצדה האירוע העממי . בצליחה השתתפו עשרים ושמונה גברים וחמש נשים . בחג הסוכות של 1954 התקיימה צליחת הכנרת העממית הראשונה — ללא שופטים וללא מדידת זמן . בשל אופייה העממי השתתפו בה 206 שחיינים ו- 20 שחייניות . לקראת הצליחות הבאות נערכה עיריית טבריה ל"תיירות הצליחה" . בתי הקפה והמסעדות בעיר נענו לבקשתה והנהיגו תעריף מוזל לרגל האירוע . לפני פתיחת הצליחה נערכו תחרויות כדור-מים ותחרות ...  אל הספר