מגדר ואנתרופולוגיה: ענייני נשים באנתרופולוגיה הישראלית

18 נשים בישראל : סוגיות חברתיות ומאבקים פמיניסטיים האישיות שלנו, מתוך כבוד ואהבת האדם ומתוך יכולת עמוקה להזדהות עם תחושות הזולת . לתפיסה זו ביסוס נרחב במחקר הפמיניסטי . מחקר זה מצביע על ההתעלמות של התרבות הדומיננטית מן הניסיון הנשי ומדרכי הדעת של נשים המשלבות ניסיון, רגש ואינטואיציה . הוא מבקר את הידע ואת המחקר המושתתים על "הנחות של אובייקטיביות, רציונליות ואמפיריציזם, המשקפות חשיבה גברית" ( אלפרט, 2000 : 32 ) . דורותי סמיט ( אצל הארדינג, 2007 ) , מתארת סוציולוגיה ( ומחקר חברתי בכלל ) "שאינה הופכת את מושאי המחקר שלה לאובייקטים, אלא משמרת בהליכי המחקר שלה את נוכחות הסובייקט כפעיל וכמתנסה" ( שם : 214 ) . סמיט מבטלת את ההפרדה בין החוקר לנחקר ומציבה "את סמכות החוקר על אותו מישור אפיסטמולוגי שעליו ניצבת סמכותם של נושאי המחקר" ( שם : 216 ) . לפיכך, בעת שהחוקרת לומדת על חיי נשים היא חוקרת גם את חייה שלה . בהמשך לסמיט, הארדינג מטילה ספק ביחס להנחה של האמפיריציזם המסורתי ש"הזהות החברתית של עורך התצפית אינה רלבנטית ל'טיב' תוצאות המחקר" ( שם : 221 ) וטוענת כי " . . . נשים כקבוצה חברתית, לעומת גבר...  אל הספר