כוונה, דמיון ומחשבה 89 לאושר או לסבל תופסת חלק מרכזי בהגות של אפיקורוס, שעֶוסק 8 בסכנות הטמונות בהנאות באופן דומה למדי לגישה הבודהיסטית . אחת ההבחנות המקוריות בהגות שלו עֶוסקת בהבדל בין הנאה פעֶילה והנאה שבמנוחה ( או כפי שהן קרויות במקור, הנאה קינטית והנאה קטסטמטית ) . הנאה פעֶילה נוצרת באמצעֶות חיפוש פעֶיל אחר עֶונג או סיפוק, והנאה שבמנוחה מתרחשת מעֶצמה, אחרי שצורך בסיסי כלשהו מגיעֶ לכדי סיפוק . ההבדל נעֶוץ בהרגשת התנועֶה שמתלווה להנאות האלה . ההנאה שבמנוחה קשורה לתחושה של רגיעֶה וסיפוק . היא נובעֶת מהסרה של גורם מפריעֶ . זו מנוחה מהחיפוש אחרי סיפוק . למשל, כאשר אנחנו עֶייפים, הולכים לישון ומתעֶוררים רעֶננים, אנחנו חווים הנאה פשוטה כזו . הצורך סופק, ואין רצון או צורך בעֶוד שינה . עֶל פי אפיקורוס, ההנאות הפעֶילות מסוכנות יותר, בדומה לתאוות שהבודהה מזהיר מפניהן . כאן מדובר עֶל הנאות שנובעֶות ממעֶשה פעֶיל — מהשגה של משהו נעֶים אבל עֶודף, שאינו נדרש לסיפוק של צורך טבעֶי ובסיסי . לכן אפשר לכנות את ההשתוקקות להנאות כאלה גם השתוקקות עֶודפת . למשל, קינוח בסוף ארוחה דשנה אינו משביעֶ רעֶב . גם ...
אל הספר